#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרור ספסל?	"מותר לגרור ספסל, בין גדול בין קטן, ובלבד שאינו מכוין לעשות חריץ ואינו פס&quot;ר, וזה מותר אפי&#x27; במלאכה דאורייתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לכוין לעשות חריץ?	בשדה אסור משום חורש [שהוא מתקן הקרקע בזה] ובבית אסור משום בונה [שהוא מתקן הבנין בזה] (מ&quot;ב בהקדמה)	סימן שלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא איסור דאורייתא לעשות חריץ ע&quot;י גרירה?	"לא דהוי כלאחר יד (רש&quot;י שבת מ&quot;ו ע&quot;ב), ובבית הוי ג&quot;כ מקלקל (שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספסל גדול ביותר?	"כתב הרוקח (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) דהוי פס&quot;ר ואסור אפי&#x27; במרוצף אטו אינו מרוצף, אמנם מצדד השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) דאם כל העיר מרוצף יש להקל דאפי&#x27; באינו מרוצף הוי פס&quot;ר דלנ&quot;ל כלאחר יד ומקלקל בצירוף שיטת תוס&#x27; ורש&quot;י דס&quot;ל דלא גזרינן אטו אינו מרוצף בעיר שכולו מרוצף {אבל בקרקע שאינו מרוצף לא מקילינן בפס&quot;ר דלנ&quot;ל כלאחר יד ומקלקל דאינו דומה לרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שט&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) בתיבה גדולה דמקילינן בפס&quot;ר דלנ&quot;ל בתיבה גדולה באין במינו ניצוד דהכא שאני דטעמא שהוא מדרבנן הוא מחמת מלאכת מחשבת (וע&quot;ע בארחות שבת פ&quot;ל הע&#x27; י&quot;ג דהזכיר סברא זו ודחהו)} "	סימן שלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרבץ הבית?	"אם מכוין שלא להעלות האבק מותר כל זמן שאינו מכוין למלאות הגומות וגם אינו פס&quot;ר (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [וצ&quot;ע למה אינו פס&quot;ר על לישה וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שכ&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ז)]"	סימן שלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסיע עגלת ילדים על הקרקע?	"מותר אע&quot;פ שעושה חריצים דאין זה חורש אלא כובש וכדמבואר בביצה (כ&quot;ג ע&quot;ב), ורשז&quot;א מקיל אפי&#x27; לסובב העגלה (שש&quot;כ פכ&quot;ח סעי&#x27; מ&quot;ח)"	סימן שלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסורים ששייך בכיבוד בית?	"1) גומות - ויש בזה ג&#x27; חששות, א&#x27; שיעשה גומות [והוא בכלל מזיז עפר במקומו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)], ב&#x27; משוה גומות (רש&quot;י), ג&#x27; מתוך טרדתו לכבד הבית ישכח וישוה גומות במתכוין (סמ&quot;ג) (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)&lt;br&gt;2) מוקצה (מבואר מב&quot;י בשם הראב&quot;ד) {ואע&quot;פ שהוא טלטול מן הצד מ&quot;מ אינו לצורך דבר המותר דהרי א&quot;צ למקומו אלא סתם המוקצה מפריע אותו, ודלא כערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דכתב דהוא לצורך דבר המותר}&lt;br&gt;3) שמא ישברו הקיסמים והוי סתירת כלי (שלטי הגיבורים) [ואע&quot;פ שהוא מקלקל מ&quot;מ אסור מדרבנן (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)]"	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרקע 1) שאינו מרוצף 2) מרוצף (בעיר שאין רוב הבתים מרוצפים)?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-2898ea80f7c04540ca2c9e504fdc0cdb74ce8fcc.jpg"">"	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שכולם או רובם מרוצפים?	"כתבו תוס&#x27; (שבת כ&quot;ט ע&quot;ב) דאין גוזרים אטו עיר אחרת, וממילא כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) דיש להקל לכו&quot;ע לכבד את הבית אם רוב הבתים מרוצפים [וזהו דוקא בצירוף הראשונים דמקילין בלא&quot;ה במרוצפים], אמנם זהו דוקא במרוצפים בקרשים דליכא גומות כלל אבל אם מרוצפים באבנים יש חשש אשויי גומות בין הרובדין [והגמ&#x27; (שבת קנ&quot;א ע&quot;ב) דכתב דליכא חשש על כרחך מיירי בקרשים ולא באבנים] {ונראה בזמנינו אפי&#x27; ברובדין לא שייך אשויי גומות ביניהם, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) כתב דאין שייך זה בכיבוד אלא בהדחה}, ולגבי מוקצה סמכינן על התירוץ דטלטול מן הצד לצורך שבת או גרף של רעי, אבל עדיין צריך ליזהר שלא תשבר הקסמין"	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כיבד הבית מערב שבת?	"הב&quot;י הביא ר&quot;ן בשם הראב&quot;ד דאז מותר לכבד הבית דאינו פס&quot;ר שישויי גומות בשבת אפי&#x27; באינו מרוצף, אבל להלכה הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויש) הביא זה רק בצירוף להקל במרוצף"	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבד הבית בדברים קלים?	"הרמ&quot;א הביא האגור דמקיל לכבד [אינו מרוצף] בבגד או מטלית או כנף אווז שהם דברים קלים ואינם נוטלים אלא עפר שלמעלה וליכא למיחש לאשוויה גומות [ולגבי מוקצה, כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דמותר מפני גרף של רעי {ויש לדייק דלא כתב גם הטעם דטלטול מן הצד דהכא מיירי כשמכבד ע&quot;י בגד ומטלית ויתכן דזהו טלטול גמור ולא ע&quot;י דבר אחר ועל כן צריך הטעם דגרף של רעי (ר&quot;י באק)}] [ולפי&quot;ז אם רוצה לכבד היטב אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], והחיי&quot;א הוסיף דהוי שינוי [ולפי&quot;ז יהא מותר אפי&#x27; לכבד היטב, מ&quot;מ מלבוש משמע דצריך השני טעמים יחד ואין להקל לכבד היטב מפני שינוי לחוד (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא שהיש&quot;ש מפקפק על הכנף אווז, והגר&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) מדייק מרש&quot;י דמכבדות של מילת אסורים, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכן) דאין להקל בדברים קלים כאלו אלא בבית שאינו מרוצף [אע&quot;פ ששאר בתים אינם מרוצפים] בצירוף דעת הרמב&quot;ם דמקיל בכל בית מרוצף, אבל אין למחות ביד המקילין באינו מרוצף {ויש נפק&quot;מ לדידן בסוכות אם רוצה לכבד הסוכה מותר ע&quot;י מכבדת קל}"	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבד במברשת הרגיל?	"הכלכלת שבת מקיל כמו כנף אווז (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), אכן פקפק עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה הקלים) [מלבד הפקפוק של היש&quot;ש] דמלבוש משמע דגם צריך להיות משונה מימות החול משום זילותא דשבת, והכריע הביה&quot;ל דאין להקל אלא במרוצף [אפי&#x27; אם שאר הבתים אינם מרוצפים] בצירוף דעת הרמב&quot;ם "	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבד במכבדת של קיסמין?	הרמ&quot;א כתב דאסור שלא ישתברו והוי סתירת כלי מדרבנן, והביה&quot;ל (ד&quot;ה שלא) הביא בית מאיר דמפקפק דאין זה סתירת כלי דלא גרע מסתירת מוסתקי, וגם הביא ממאמר מרדכי דאינו פס&quot;ר, והביה&quot;ל מסיים בב&quot;ח דאפ&quot;ה יש לאסור משום מחזי כעובדא דחול וזלזול שבת {אמנם מבואר בב&quot;ח דזהו דוקא כשהוא פס&quot;ר שישברו קיסמין}	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מכוין לאשויי גומות האם הוא איסור דאורייתא?	"הרמב&quot;ם והרז&quot;ה ס&quot;ל דהוא איסור דאורייתא, והרמב&quot;ן ורש&quot;י ס&quot;ל דהוי כלאחר יד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לכבד את הבית?	"כתב הרמ&quot;א שמותר אפי&#x27; בקרקע שאינו מרוצף, וביארו האחרונים (מחה&quot;ש, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) ע&quot;פ המג&quot;א לעיל (ס&quot;ס רנ&quot;ג) דאמירה לעכו&quot;ם מותר אפי&#x27; בפס&quot;ר דניחא ליה {ולכאורה קשה דעי&#x27; מש&quot;כ שם דאסור לומר לגוי לעשות פס&quot;ר דניחא ליה במלאכה דאורייתא, וצ&quot;ל דהכא הוי אשוויה גומות כלאחר יד א&quot;נ הוי פס&quot;ר בעשיית גומות דלנ&quot;ל}"	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבד את השלחן?	"כתב הב&quot;י דלא שייך הגזירה אטו אינו מרוצף, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דעל השלחן אינו אסור אלא במכבדת המשתברת [ואע&quot;פ שגזרינן באבוס של כלי אטו של קרקע היינו משום שרגיל לכוין לאשויי גומות אבל פשוט שמותר לגרוף בתיבה בעלמא (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; שכ&quot;ד ס&quot;ק מ&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; של&quot;ח סעי&#x27; ה&#x27;]"	סימן שלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסוך [בשמן] ולהדיח [במים] הקרקע?	"איתא בגמ&#x27; (שבת קנ&quot;א ע&quot;ב) דאסור אפי&#x27; במרוצף אטו אינו מרוצף, ולפי הבה&quot;ג ורי&quot;ף דהקילו בכיבוד אפי&#x27; באינו מרוצף י&quot;ל דהכא כיון שרוצה ליפות את הקרקע חיישינן טפי שמא יראה גומות ויבא להשוותם (רבינו ירוחם, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ואפי&#x27; להרמב&quot;ם דלא גזר לכבד על מרוצף היינו משום דכיבוד הוא דבר נחוץ וצורך שבת (מגיד משנה, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [ולפי&quot;ז יש מקילין בשעת הדחק להדיח במקום נחוץ מאד (שש&quot;כ פכ&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) {ולענ&quot;ד אסור משום לא פלוג}]"	סימן שלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעיר שכולם מרוצפים?	"במ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; ע&#x27;) דייקי משעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) דלא רצה להקל בגרירת כסא גדול בעיר שכולם מרוצפים אלא בצירופים דמקלקל וכלאחר יד, וכן משמע משעה&quot;צ בסמוך (ס&quot;ק י&quot;ז) דרק מצדד להקל בצידוד חבית בצירוף התוספת שבת דמקיל לגמרי במרוצף, וכן בכיבוד הוא דוקא בצירוף הראשונים המקילין סתם במרוצף, אבל משמע דבשאר דברים לא מקילינן אפי&#x27; אם כל העיר מרוצפים "	סימן שלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשפך דבר על הרצפה?	"כתב רשז&quot;א דמותר לגרור מים שכבר נשפכו, וכן מותר ליתן מים על מקום מלוכלך ואין זה בכלל שטיפת הרצפה (שש&quot;כ פכ&quot;ג הע&#x27; ל&#x27;)"	סימן שלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנפח הקרקע?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מהרמב&quot;ם דאסור (ומקורו מתוספתא), וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דכיון שאינו דבר נחוץ כ&quot;כ אסור אפי&#x27; במרוצף כמו הדחה, ועוד ביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולא) דזהו דוקא לצורך מרחץ אבל אם הוא רוצה לכבד את הבית מותר ע&quot;י נפיחה, ומצדד דמותר אפי&#x27; ע&quot;י כלי אפי&#x27; אם אינו מרוצף דאינו פס&quot;ר לאשויי גומות [ועדיף מכיבוד ע&quot;י דברים קלים]"	סימן שלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצדד חבית על הקרקע?	"איתא בגמ&#x27; (שבת קמ&quot;א ע&quot;א) דאסור משום אשויי גומות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) מדייק מרש&quot;י (שבת ק&quot;ב ע&quot;ב) דעצם צידוד החבית עושה הקרקע חלקה והוי פס&quot;ר (וזהו דעת המחבר), אבל תוס&#x27; (שבת קמ&quot;א ע&quot;א) משמע דאינו פס&quot;ר אלא הוא חשש שמא יכוין לאשויי הגומות (גר&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו), וכן משמע לישנא דגמ&#x27; &quot;דילמא אתי לאשוויי גומות&quot;, ומיהו כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דזהו דוקא לצדד בחזקה אבל העמדה בעלמא לית לן בה {ונראה דזהו אפי&#x27; לסברת תוס&#x27; דלא חיישינן שמא ישוויי גומות אלא אם הוא צריך לצדד דבר בחזקה}"	סימן שלז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרקע מרוצף?	"התוספת שבת (וערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;) מקיל, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מחמיר, ומיהו מצדד השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ז) דבעיר שכולם מרוצפים אין להחמיר"	סימן שלז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכריע ולשפוך מהחבית?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) בשם בה&quot;ג דאסור משום שחופר בקרקע, ואע&quot;פ שהוא פס&quot;ר דלנ&quot;ל ומקלקל וכלאחר יד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {וכמ&quot;ש השעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ק ב&#x27;) דאין זה צירוף להקל} {ועוד ש&quot;מ דזה מקרי כלאחר יד אע&quot;פ שגוף הפעולה הוי כאורחיה, וכמ&quot;ש בפמ&quot;ג לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ו מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) לגבי הוצאה בטיפות של גשמים, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; ש&quot;מ) דדבר שדרכו לעשות המאלכה באופן זה לא מקרי שינוי ולפיכך פתיחת דלת של מקרר ויש בו נורה לא מקרי כלאחר יד אלא אם פותח הדלת בשינוי}, וכתב הארחות שבת (פי&quot;ח סעי&#x27; מ&#x27;) דלפי&quot;ז יהא אסור ליתן כסא על העפר באופן שפס&quot;ר שיחפור בקרקע {אבל לענ&quot;ד אינו דומה דהרי קיי&quot;ל דמותר לדחוף עגלה על עפר תיחוח דאין זה חופר אלא כובש, ולכאורה החילוק הוי אם הוא רחב או חד, דדוקא דבר חד כמו חודו של חבית עושה מעשה חפירה משא&quot;כ דבר רחב כגון רגלים של כסא אינם חופרים אלא כובשים, וכן מצדד השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; קפ&quot;א) להקל}"	סימן שלז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין שבת ויו&quot;ט בהלכות אלו?	"אין חילוק בין שבת ויו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שלז סעיף ד		
